לפני פרשות ענבל אור ואלדד פרי הבאות - יש דרך יעילה ומהירה לטיפול בחלק מהבעיות של קבוצות הרכישה

שושי שרביט שפירא, שמאית מכריעה בדימוס

​

עוד משנת 2016 לאחר פרשת ענבל אור, החלו במשרד המשפטים לנסח חוק לקבוצות רכישה, אשר, בין היתר, מחייב את מארגני הקבוצה בהצגת שומת מקרקעין לשווי הנכס ולעלויות הנדרשות לבנייתו. כעת משהתפוצצה פרשת אלדד פרי, שוב נושא קידום החוק עלה לכותרות, אך אישורו מתעכב.

​

קבוצת רכישה היא קבוצה של בעלים פרטיים הרוכשים קרקע באמצעות גורם מארגן אשר מתחילים לבנות בניין במשותף. חלק מהבעיות שהיו בפרשת ענבל אור ואף בפרשת פרי נדל"ן הן רכישה של קרקעות לפני שניתן להן היתר בניה. כך, פעמים רבות הגורם המארגן מבטיח כמות דירות גדולה מהמותר בציפייה למתן הקלות להוספת צפיפות (over booking). לעתים הקרקע כוללת תכניות מתאר שעדיין לא מאפשרות בנייה מיידית ולעתים מועלות הבטחות לעלויות בניית פרויקט שאינן ריאליות.

​

בעיות דומות היו בעבר עם הבטחות לקבלת דירות במהרה בקרקעות לא מתוכננות (קרקעות חקלאיות עם פוטנציאל), תוך הצגת מצגי שווא לתכנון כוזב לבנייה שרחוקה מתכנון זמין. בשנת 2016 אושרה, במסגרת תקנות הגנת הצרכן, חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבניה. התקנות מחייבות את מי שמפרסם קרקע שאינה זמינה למגורים בהצגת שומת מקרקעין בהתאם לתקן 22, שמפרטת את מצבו התכנוני של הנכס, הערכת שוויו ומשך הזמן הצפוי לאישור תכנון שיאפשר בנייה והעלויות הנדרשות לכך.

​

תקנות הגנת הצרכן מהוות חקיקת משנה ולכן קל יותר לאשר אותן מאשר חקיקה מלאה שכפי שאנו רואים מתעכבת מזה 4 שנים. לכן יש להתקין תקנות שכאלה עבור קבוצות רכישה, המחייבות להציג שומת מקרקעין שתציג את התכנון, אם ניתן לצפות להוספת דירות בהליכי הקלה ומהן העלויות הריאליות הצפויות לבניית הבניין עצמו, כבר עתה ובכך למנוע חלק מהבעיות שהתעוררו בפרשות ענבל אור ופרי נדל"ן.